עדי אהוב שלנו, 
כשנולדת ב 2006 הענקת לנו תואר חדש, בשניה בה יצאת לאויר העולם הפכת אותנו להורים ומרגע זה ואילך שונה כל עולמנו. זה היה רגע מיוחד במינו, מלווה בהמון שמחה ואנחת רווחה. עד לאותה שניה הינו אדונים לעצמנו ומאותו הרגע התווספה לחיינו משמעות עמוקה נוספת. להיות אבא שלעדי, אמא של עדי.

לא בטוח שהבנו את המשמעות של להיות הורים? ומה עושים עם תואר שכזה?
אולם יש דברים שהיו ברורים לנו מהרגע הראשון: לידתך לימדה אותנו מהי אהבה ללא גבולות וללא תנאים, אהבה שאינה מצפה לגמול כלשהו.

מצד שני התמלאנו בהמון חרדות ופחדים (בעיקר מירי). האם הכול כשורה, האם חם לך האם קר לך, האם אתה אוכל מספיק. יש רוח אין רוח….שיגעה ומשגעת אותי עד היום!

בתחילת הדרך אחזנו בידך הזעירה שלאט לאט גדלה והתפתחה. אנו מתבוננים בך משתאים ולא מאמינים כמה מהר כף היד הזו גדלה. אנחנו ניצבים כאן היום, ובליבנו שמחה והערכה. אתה מעניק לנו גאווה ונחת בראותנו אותך גדל ומתפתח, רוכש כישורים ומפתח כשרונות, גדל ומגבש אופי יחודי.

בשלב מסויים דניאל התווספה למשפחה, השאלות והחרדות רק גדלו, תמיד הדגשנו ונמשיך להדגיש שאיננו מושלמים ואין לנו את כל התשובות. אולם, אנחנו בטוחים שהצלחנו להנחיל לכם ערכים החשובים לנו כהורים וכבני אדם: אהבת האדם, חשיבות המשפחה, והשייכות לעיר ולארץ בה אנו חיים.

במעמד המכובד הזה אנחנו רוצים להזכיר גם את אלה שאינם איתנו. את סבתא סמירה שלא הכרת, אבל תמיד נמצאת איתנו ואת סבא אברהם שכל כך אהב אותך שחלק בולט מתכונות האופי שלו ניכרות גם בך.

אנו רוצים לומר תודה והערכה על הנער שאתה הופך להיות, על הרגישות והצחוק שלך, על המוח החריף והרהיטות שבך, אנו מתמוגגים מנחת בראותנו אותך גדל למה שהנך.

זכור תמיד מאין באת ודע לאן תלך. היה קשוב לסביבתך, למד לשקול כל מעשה ולהתגונן ממה שעלול לפגוע בך, עמוד על דעתך ותפעל להביא דעה זו לכדי מעשה והשפעה.

ילד יקר ואהוב שלנו, נאחל לך שתדע להקשיב לאמת הפנימית שלך, הקסם את כולם בקסם הטבעי שלך, 
וזכור תמיד להיות אתה עצמך, שתמשיך להיות כזה חכם, שתדע תמיד להיות חבר טוב שתפיק מעצמך את הכי טוב ובעיקר שתהיה תמיד בריא ומוגן ותזכור תמיד שאנחנו עומדים מאחור ולא ניתן לך ליפול.

שתתפתח בתחומים שאתה כל כך אוהב ותגלה עוד המון חדשים ומעניינים, שתדע רק אושר ואהבה. כל השאר כבר יגיע מעצמו.

אוהבים אותך מאוד, אבא אמא ודניאל.